גב’ יעל ביתן

יעל ביתן

יעל ביתן | החוג לשירותי אנוש

“11 שנים באוניברסיטה. אני עו״ס במקצועי. ריכזתי את התכניות לתואר שני בבי״ס לטיפול באמצעות אמנויות כ-10 שנים ובחוג לשירותי אנוש אני כמעט שנה. עדיין לומדת ומתלמדת. כל יום לומדים משהו.”

טיפ למנהלנית חדשה
תקשורת חיובית. תקשורת בריאה עם אנשים. אם זה הסגל המנהלי, הסגל האקדמי או מועמדים וסטודנטים. אנחנו תלויים אחד בשני. אנחנו עובדים בצוות. שתהיה שקיפות. אנחנו עובדים ביחד. תחושה נעימה כשבאים בבוקר למשרד. אצלי הכול על השולחן. התקשורת בחוג היא מאוד חיובית ומאוד נעימה. אני מקווה שהסטודנטים מרגישים שהדלת שלנו תמיד פתוחה והם יכולים לבוא לשאול ולהתייעץ.

מה מיוחד בניהול באקדמיה?
זו אוכלוסייה מאוד מגוונת. אנחנו עובדים עם מכלול כל כך רחב ומגוון של אנשים. בעיני זה מקסים, מעניין וייחודי. תמיד אפשר לחשוב מחוץ לקופסה.

יש הבדל בין יעל של ההתחלה ליעל של היום?
למדתי המון דברים ולמדתי להכיר. הייתי סטודנטית ורק היום אני מבינה כמה עבודה יש מאחורי הקלעים. מבחינתי כל יום אני לומדת עוד דברים. אני מתפתחת. אני שואלת גם המון. תמיד יש לי את מי לשאול כי החברות לעבודה עובדות מאוד בשיתוף פעולה. הדלתות והאוזניים של כולן קשובות ופתוחות. כשהתחלתי לא ראיתי את כל המורכבות של המערכת. כמה כל דבר משפיע על דברים אחרים. אני מסתכלת על המערכת היום בצורה אחרת. אני רואה איך מקדמים, איך מובילים תהליכים.

איך מצליחים להישאר רלוונטיים בעולם משתנה?
אנחנו בקשר רציף עם הסטודנטים. כל הזמן שומעים מהם וכל הזמן מקשיבים להם. לטיקטוק עוד לא הגענו. אנחנו בודקים איך אנחנו יכולים להתקדם, להשתפר, להיות רלוונטיים. אני חושבת שאנחנו על זה לגמרי. גם הם מעלים כל מיני רעיונות שאנחנו זורמים איתם.

מה קורה כשיש קונפליקט?
אני עובדת סוציאלית. אנחנו מנסים לעזור לכל אחד שנכנס למשרד לצאת עם חיוך. גם אם לא תמיד מצליחים לעזור, אנחנו תמיד מנסים. מוצאים את עמק השווה. אנחנו עובדים ביחד. אנחנו גוף אחד מבחינתי. בסוף אנחנו תמיד מוצאים פתרון. זה חוג מורכב כי הוא דו חוגי ואנחנו תלויים גם בחוגים אחרים. יש מורכבות. אבל אנחנו מנסים להיות יצירתיים כמה שאפשר וחושבים מחוץ לקופסא. חושבים על רעיונות ומוצאים פתרונות.

מישהו שהותיר בך חותם?
אני מנסה ללמוד מכל אחד משהו. אנשים שפגשתי לאורך השנים השאירו אצלי חותם ולימדו אותי על המערכת, איך היא עובדת וגם את כל הדקויות והדברים שמאחורי הקלעים, הדברים הקטנים שצריך לשים אליהם לב.

אם לא היית מנהלנית?
הייתי עובדת סוציאלית. כשהייתי עובדת סוציאלית הייתי צעירה בשלושים שנה והרגשתי איך זה סוחט ממני את כל האנרגיות שרציתי לתת למשפחה אז עזבתי את זה. אחרי 15 שנה לא התחשק לי כבר לחזור לזה ופה באוניברסיטה אני מבסוטה מאוד. אני עובדת עם אנשים מקסימים. האווירה מאוד נעימה ואני מרוצה. אני מקווה שגם מרוצים ממני.

צילום: רחלי בליפנטה אפוטה
עיצוב: ליאת דובדבני