ד”ר אלכסנדרה סעד

טיפ למרצים מתחילים

הכנסתי את השאלה הזו ל CHAT GPT כרגע, ולהפתעתי, ההתייחסות הייתה רק לתוכן השיעור. לדעתי, כן חייבים להיות בקיאים בתוכן, אך חשוב, לא פחות, לקחת בחשבון את השונות בין הסטודנטים, ולנסות להנגיש את אותו תוכן למגוון הרחב שלהם, ולקשרו, במידת האפשר, לחיי היומיום שלהם, לסביבותיהם השונות, ולהקשרים המיוחדים החשובים להם.

במידה ואנו לא משתמשים בגישת הוראה מסורתית, כמו למשל גישת ה- PBL או גישת יוטגוגיה, חשוב להסביר לסטודנטים, את השפעת הגישה על ההוראה של הקורס ועל ההערכה במהלך ובסוף הקורס. לדעתי, סטודנטים צריכים להבין גם את התוכן וגם את דרכי ומטרות ההוראה, כדי שידעו מה מצופה מהם. אחרת הסטודנטים הולכים לאיבוד.

כשאני נכנסת לתוך הכיתה אני רואה פסיפס רחב של תרבויות, שאין את זה בכל אקדמיה. בואו נשתמש בנכס המיוחד הזה, כמנוף, שבעזרתו נוכל להטמיע אצל הסטודנטים, ראיה חדשה, הרבה יותר רחבה, מגוונת, ורב תרבותית, (בדיוק כמו החיים האמיתיים).

בסוף, אמפתיה היא מפתח להרבה דלתות סגורות, לכן, חשוב מאוד להיות אמפתיים, ולהתייחס לצרכים המגוונים של הסטודנטים.

מה את הכי אוהבת בהוראה?

לראות את הברק בעיניים של הסטודנטים.

כשיש דיונים ואני רואה ברק אני מבינה שמשהו התרחש אצל הסטודנט, עמוק, עמוק. הברק הזה אומר הרבה. במפגשים המקוונים, ניתן לראות את הברק באופן מובהק.

איך את נשארת רלוונטית?

זה דורש הרבה עבודה כדי להישאר רלוונטית. אני משתדלת לגוון בדרכי ההוראה ואמצעי ההמחשה, להביא דברים שהם לא יכולים לקבל במקום אחר ברשת. למשל, פיתוח קורס המשלב סטודנטים מחוג למערכות מידע ביחד עם סטודנטים מהפקולטה שלנו במטרה להנגיש מוזיאון הכט למבקרים עיוורים. שיתוף פעולה ואינטראקציה של גופי ידע רב תחומי של סטודנטים, מרצים אורחים, צוות מוזיאון הכט, מתנדבים מהקהילה העיוורת, ותוך שילוב תיאוריות, פרקטיקות ושילוב של טכנולוגיות חדשניות, כמו מדפסה תלת ממדית, סורק, מקרו-בקרים והאינטרנט של הדברים (Internet of things), שהכשירו את הסטודנטים באופן משמעותי למטרות הקורס.

מבחן או עבודה?

הקורסים שלי יישומיים אז אני מעדיפה עבודה שדרכה הם ישתמשו בתיאוריות שלמדו ויחשבו איך ליישם באופן אישי (ואולי מיוחד) בחיים המקצועיים שלהם. המטרה היא להוסיף אלמנט של למידה אישית והיכרות עצמית, לכן, אני מוסיפה שאלות רפלקטיביות המשלבות חשיבה ביקורתית. כמובן שזה דורש ממני שעות רבות לקריאת העבודות.

מרצה שהותיר בך חותם

מגיל 18 התחלתי לימודיי באוניברסיטת חיפה. הייתי דור ראשון באקדמיה בקרב המשפחה שלי. את הלם המעבר, ההסתגלות וההתקדמות היה בזכות המרצים שלי. אני רואה פזל המורכב ממרצים מהאוניברסיטה, ממכון מנדל ומכון מופ”ת שמכל אחד ואחת לקחתי משהו שהותיר בי חותם. למשל, איך להעז ולהיות סקרנית בהוראה, איך להסתכל על הסטודנט כאדם, איך לתקשר בכבוד עם הסטודנטים, איך להאמין ביכולות הסטודנט וגם לתת ביקורת מעצימה, חשיבות שילוב ההומור בהרצאה ועוד. האמת שקשה לי לשים אצבע על מרצה אחד/ת.

האישיות שלי נבנתה בתהליך ארוך שדרכו למדתי, הבנתי, הפנמתי והטמעתי, הרבה דברים, דרך התהליכים, האתגרים, הדילמות וההתנסויות שעברתי לאורך השנים.

אם לא הייתי מרצה…

אני מרפאה בעיסוק. בבדיקת דם את תמצאי ריפוי בעיסוק.

אבל אם לא, אז הייתי עובדת בדרכים שונות כדי לעזור לבני נוער – הם העתיד שלנו. אולי להנגיש להם את הדרך הארוכה שעברתי ולעזור להם לתכנן דרך מותאמת להם תוך קבלת עזרה מגורמים מקצועיים מתאימים.

לדעתי, זו שליחות.

אני משתדלת לפגוש בני נוער שמגיעים לאוניברסיטה. המפגשים האלו חשובים לי מאוד. בנוסף, אני גם יועצת של שנה א’.